כמה מים צריך לשתות ביום ?

רוב האנשים הסובבים אותי כבר מבינים שצריך לשתות. שמומלץ לשתות מים. שהארץ חמה ביותר ומזיעים בה המון כך שחייבים לשתות. אך האם הידיעה בלד מביאה ליישומה? לא ולא. רבים מאד מתקשים בשתייה ובפרט שתיית מים. “לא מצליח לשתות. לא עובר לי בגרון. מים גורמים לי לבחילה. וכד’).

ולמה כל כך חשוב לשתות? כי אנחנו מזיעים וההזעה תפקידה לקרר את הגוף. כאשר חם מאד בחוץ מזיעים יותר. במישור החוף יש לחות נוראית ועל כן רואים ומרגישים איך מאזן המים בגוף יורד. במקומות בהם האוויר יבש יותר, הזיעה מתייבשת מהר יותר ופחות מורגשת הירידה במאזן המים בגוף. כך גם ליד המזגן שמיבש את האוויר.

עלינו להבין שגופנו מורכב ברובו ממים. כ- 70% מגופנו. הצרה היא שתחושת הצמא בגופנו נוטה להגיע לאחר שתהליך ההתייבשות כבר התחיל. הגוף יודע להסתיר את ההתייבשות, עד למחסור ניכר במים. לרוב, התסמינים מופיעים כאשר כשני אחוז מנפח נוזלי הגוף אובד. רק אז מתחילים להרגיש צמא, ירידה בתיאבון, עור יבש ואם לא נשים לב, ירידה של עוד אחוז או שניים תגרום לתחושות קשות יותר כמו סחרחורות, בחילות, כאבי ראש, ועייפות.אילו הם התסמינים הקלים של ההתייבשות. ירידה נוספת במאזן הנוזלים תביא לתופעות חמורות יותר אך בהם יטפלו הרופאים.

אם כן מה אפשר לעשות??? ללמוד לשתות. והמומלץ ביותר – מים!. אילו “שלא מסוגלים” לשתות מים. עליהם ללמוד לעשות זאת בהדרגה. למה הכוונה? נתייחס למים כתרופה. כל חצי שעה נשתה מספר לגימות. כדי לזכור זאת עלינו לאמץ טכניקה המתאימה לנו. ולכל אחד מאיתנו מתאימה טכניקה אחרת. לדוגמה אנשים שיושבים במשרד יכולים להכין לעצמם קנקן מלא מים או מים עם מעט נענע או מים בתוספת מעט עשב לימון אפילו מים עם מעט מיץ לימון וממתיק נראים מים. וליד הקנקן להכין כוס. על הכוס להיות מלאה תמיד. כאשר היא מתרוקנת ממלאים אותה מיד בחזרה. כאשר המים זמינים ונראים אפשר לשתות לגימה כל כמה דקות. נכון שזה די מסוכן כי מי ששולחנו לא מסודר יכול למצוא את כל מסמכיו רטובים, אך זה חלק מהסיכון.

טכניקה נוספת ויש לה המון אוהדים, היא לשתות ישר מבקבוק. להחזיק בקבוק מים על השולחן ולשתות ישר ממנו. כאשר הוא מתרוקן לקום ולמלאו מחדש. היות ששותים הרבה בדרך כלל “מבלים” גם לא מעט בשירותים, שם ניתן לבדוק מה מצבנו. צבע השתן מלמד על ת מצב מאזן השתייה שלנו. שתן בצבע צהוב או כהה יותר, מסמן שלא שתינו מספיק. ניגש מיד לשתות. מטבע הדברים נחזור לשירותים וכך נעשה עד שהצבע יהיה בהיר. צבע השתן שלנו צריך להיות שקוף, כמעט כצבע מים.

טכניקה נוספת היא שכל יציאה מהשירותים שותים כוס מים. ברור שנחזור לשם במהרה. לא?
טכניקה אחרת , לאנשים בחופשה ולעקרות בית, להכין קנקנים במספר מקומות בבית,למשל על השיש במטבח, בסלון ובחדר השינה, ליד כל קנקן כוס, ולדאוג שהכוס “תחכה לי” תמיד מלאה. עלינו להבין שהתעקשות של שלושה שבועות בלבד תחזיר לנו את תחושת הצמא ואז כבר לא נצטרך לחשוב על כך. נכון, כאשר מתחילים ללמוד לשתות יש נהירה לשירותים. יש הרגשה שכל היום עובר עלינו שם, אך על דאגה. גם מצב זה משתנה. שלפוחית השתן “לומדת” להחזיק יותר נוזלים והמצב משתפר.

כמה צריך לשתות? בארצנו החמה בימי הקיץ לפחות שנים עד שלושה ליטרים. אך עקרון הצבע מנחה אותנו נהדר. מומלץ להשתמש בו ולזכור מה שכל ילד בגן כבר לומד:פיפי לבן – מצוין! פיפי צהוב – לא טוב!

פורסם בקטגוריה כללי | להגיב

ילד שמן במשפחה – מה עושים

ילד שמן במשפחה – מגבש או מפלג את המשפחה?

הרבה פעמים ילד שמן (חריג מעט) במשפחה יכול להביא לפילוג בתוכה אך האם הוא יכול לעשות עבודה נפלאה גם בגיבושה?

ראשית, יש רבים שיתקוממו לנוכח הניסוח הכתוב פה – ילד חריג מעט. נכון שילד שמן לא נחשב חריג. בכלל מי כמוני יודע שאדם שמן הוא חזק באופיו, חכם, נאמן שהוא ככול האדם. יש טובים, יש רעים, יש חכמים ויש טיפשים, יש מכול הסוגים והצבעים ואין שום שוני מלבד הפרט “הקטן”, היותו שמן. בעולמנו, הרבה פעמים העניין הזה קובע את התייחסות המשפחה והחברה אל אותו אדם בעל עודף משקל. רואים זאת בעיקר כאשר צופים בתכנית “לרדת בגדול” – איך האדם בעל עודף המשקל מתייחס לעצמו ואיך האנשים סביבו מתייחסים איליו. לראות איך הבחורה שיצאה אחרונה מהים, סיימה אחרונה לרכב על האופניים ובסוף היגיעה ראשונה. האם אדם חלש, אדם ללא אופי, מסוגל לעשות מעשה שכזה? .

על כן החלטתי לכתוב על כך. הרבה פעמים ההורים מתחילים להתווכח בניהם איך לחנך, איך להתייחס לילד השמן. יש בתים בהן מתייחסים איליו כמו אל כל אחד מאחיו, אך תמיד נשמעת שם האמרה – “אתה לא צריך את זה. תראה איך אתה נראה”. אני מכירה משפחות שלקחו את כל ילדיהם למסעדה ורק את הילד השמן השאירו בבית כי הוא כבר שמן ואין לו מה לעשות במסעדה. ממש מזעזע!

ילד שמן סובל בבית הספר. אפילו בגן הוא כבר מרגיש פחות טוב. הילדים פחות אוהבים לשחק איתו, קשה לו יותר למצוא חברים,ואנו, ההורים, קשה לנו ממש לראות אותו סובל. (בפרט אותם ההורים שהיו שמנים בילדותם.).
השאיפה שלנו ההורים היא שילדנו לא יסבול מהשמנה. מה עושים???
אין טעם להתחיל להטיף לו כי זה מוביל רק לבעיות נוספות. מה כן אפשר לעשות?? למה אני מדברת על גיבוש הבית?

הדרך הנעימה ביותר בכדי לעזור לו היא לאכול ארוחות משפחתיות . ישיבה סביב שולחן אחד, כל בני הבית, לארוחה משפחתית מגבשת את כל בני הבית. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו שארוחות משפחתיות תורמות להפחתה בהשמנה ואפילו להפחתה באלימות (ההזדמנות לבלות עם בני הבית אפשרה לילדים לפתור בעיות ולהפחית תסכול ואלימות). גם ליד שמנמן מותר לאכול משהו מתוק בכל יום. השאלה היא רק כמותית. לא חייבים להרגילו לחסל כמויות.
הרי לאף אחד זה לא יזיק. אם נרגיל את כל בני הבית לאכול בכמויות קטנות ומדודות נחסוך מכולם את ההתמודדות עם ההשמנה בזמן זה או אחר.
.
גם טיולים הם דבר מאד מגבש את כל המשפחה! אין כמו יציאה לטבע, כולם ביחד, לעסוק במעט פעילות נעימה כמו רכיבה על אופניים, תחרות ריצה קלה, משחקי כדור שונים, טיול רגלי בתוואי נחל מסויים או כל פעילות קלילה הכוללת עבודה אירובית, יכול להתאים.

כלל חשוב ביותר הוא שתמיד יהיה אוכל מוכן בבית ושכמות החטיפים ו”השטויות” המפתים נשארות במרכולים ולא אצלנו במגרה. רבים אומרים לילד – תילמד להתאפק והם אינם מבינים שהוא לא מסוגל. גם כך קשה לו. בואו נעזור לו!!!

פורסם בקטגוריה השמנת ילדים | להגיב

ירידה במשקל בגיל מבוגר

כמה נחמד – זה לא הגיל זה התרגיל!!!

שוב עולה לכותרות חשיבותה הרבה של הפעילות הגופנית. לקוח ממאמר שכתב מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע”ש ריבשטיין בווינגייט.

בכדי לרדת במשקל ובעיקר בכדי לשמור על המשקל החדש עלינו להתחיל בשינוי אורח החיים ובהוספת פעילות גופנית. קשה מאד לשמור לאורך זמן על ירידה במשקל ובלתי אפשרי לשמור על המשקל החדש ללא פעילות גופנית. ואני שומעת רבות, (ואסור לי לשכוח זאת גם אני הייתי כזאת) מאנשים מבוגרים, שהם מנסים להשתמש בתירוץ של הגיל בכדי לחסוך מהם מעט זיעה. הם טוענים שלהם זה כבר לא יעזור, שהם אחרו כבר את הרכבת. והכי מצחיק זה שהם יושבים על הכסא ומנסים להסביר לילדיהם ולנכדיהם כמה חשובה היא הפעילות הגופנית. על כן כל כך שמחתי לקרוא את המאמר העוסק בכושר הגופני בגיל המבוגר.

רוב האוכלוסייה נאחזת בכוח בתירוץ של ירידת הכושר הגופני שלנו בעקבות הגיל. ( כל מי ששומע שאני התחלתי לרוץ בגיל 64 ולמדתי לשחות באותו הגיל ואני הפכתי “פריקית” של שחיה וריצה מודיע לי שבגילנו כבר אסור לרוץ, אסור לעשות תריאטלונים, אם ארוץ אפגע בברכיים שלי… ועוד סיפורים כאלו). אני רק יוצאת מהבית ומיד מישהו יעיר לי משהו כמו – לאן את רצה? – לאן את ממהרת?. ותמיד קיים חכמולוג ששואל – את רוצה להיות צעירה? את חושבת שכך לא תמותי בכלל? או שטויות מהסוג הזה . לך תסביר להם שאני סתם ניהנת ועוד שומרת על הבריאות!!!

וזו הסיבה ששמחתי לקרוא את המאמר. אמנם אני מוכיחה זאת לעצמי בכול יום מחדש שזו האמת אך חיזוקים כאילו תמיד מועילים.

ומה נכתב באותו מאמר? שליקויים בריאותיים ופגיעה ביכולת התפקוד הגופנית בגילאי 50-40, אינם תוצאה של הגיל אלא של בחירה בהרגלי חיים גרועים והימנעות מעיסוק בפעילות גופנית – כך עולה ממחקר שבדק 600,000 תוצאות של רצי מרתון ושל רצי חצי מרתון.
תחקרו את הרצים בנוגע להרגלי החיים שלהם ובנוגע למצבם הבריאותי. בחרו בסוג ספורט זה היות שריצת מרתון מתאימה במיוחד לצרכי מחקר היות שאי אפשר לעשותה ללא אימוני כושר רבים לפניה. וזה מחייב סדר יום המותאם לתכנית אימונים.ומה שהתברר זה שרבים מהרצים המבוגרים, גילאי 65 עד 69 היו מהירים יותר מהצעירים גילאי 20 עד 54. ביניהם היו גם רבים שהחלו להתאמן רק בגיל המבוגר וגם זה לא הפריע להם ל”נצח” את הצעירים.

הסתבר שהכול תלוי באורח החיים, בעישון ובכלכלה שלנו, בהשמנה וכד’. המפליא הוא שאנשים מבוגרים לא צריכים להתאמץ יותר בכדי לשמור על כושרם. רק להתמיד!!!

הירידה ביכולות הביצוע בגילאי הביניים לא קשורה כלל לגיל או לתהליכים ביולוגיים אלא להרגלי חיים גרועים וישיבה מרובה. (הרי עוד מספר מאות שנים תתנוונה הרגלים כי לא יהיה להן שימוש.) . ההשתתפות ההולכת וגדלה של רצים מבוגרים במרוצי המרתון השונים ברחבי העולם היא ההוכחה לכך שבאמצעות אימון נכון, ניתן לשמר ולשפר יכולות פיזיולוגיות גם בגיל המתקדם. נכון שיש ירידה מזערית ביכולת הגופנית אך רק אחרי גיל 54.

אנשים מבוגרים שעוסקים בספורט, זוכים ל-4 שנות חיים נוספות בהשוואה לממוצע באוכלוסייה. בנוסף, הם נראים צעירים הרבה יותר מבני גילם האחרים, הם גם שמחים הרבה יותר. יכולת התפקוד ויכולת התנועה שלהם טובים בהרבה.

מעלה נוספת אך היא שייכת רק לאלו המתחרים בגילאים המבוגרים יותר – הם תמיד עולים על הפודיום לקבל מדליות היות שלא רבים לדאבוני, הרבה מתחרים. אודה ולא אבוש – זה מאד מחמיא לעלות ולקבל מדליות בכול תחרות!!!

רק השבוע השתתפתי במרוץ. פעם ראשונה בחיי, בגיל שישים וחמש פלוס, התחריתי וקבלתי מדליה! איזה כיף – גם זכיתי בחיים טובים ושמחים יותר וגם עליתי על הפודיום ולא דברנו עוד על הערצת כול בני משפחתי – כולל הנכדים.

פורסם בקטגוריה כללי | להגיב

דיאטה – ליפול ולקום

ליפול ולקום, ליפול ועוד פעם לקום

זו היא מסכת חיינו. כל מי ששואף להיראות טוב , להרגיש נפלא ולהיות יותר בריא חייב להבין שספירת קלוריות היא לא הדרך!. ויותר מזה – אין מי שלא נופל אף פעם! ותאמינו לי – זה לא נורא כמו שזה נשמע!

קלוריות זו דיאטה, וקשה מאד להיות בדיאטה כל הזמן. דיאטה משמעה מבצע להורדה במשקל. ומה אחר כך? הרי אי אפשר לחזור לאכול כמו קודם כי נעלה חזרה במשקל. לא? חייבים להבין שמי שעלה פעם במשקל, אם לא יישנה דרכיו יעלה שוב וביתר קלות. תחשבו תמיד על בלון שילדים מנפחים. בתחילה קשה יותר לנפחו אך לאחר פעם אחת בלבד נעשה הרבה יותר קל לנפחו. ככה בדיוק זה גם בתאי השומן בגופנו. אחרי הפעם הראשונה השנייה הרבה יותר קלה. עולים במשקל הרבה יותר מהר!דבר נוסף שיש לזכור – הגוף צורך אמנם קלוריות הנמדדות ונספרות בדיאטה אך הגוף זקוק גם חמרי בנייה וחומרי שימור – קריא אבות מזון וויטמינים ומינרלים. בעיניי לספור קלוריות זה מתיש, קשה ולא מציאותי לאורך זמן. המטרה העיקרית היא ללמוד לאכול אוכל בריא וגם דברים שאנו מאד אוהבים והם עתירי קלוריות. כן , אפשר לאכול גם מהם אך בטעימות קטנות.

אחד הדברים החשובים זה להבין שאם אנו רוצים להיראות טוב והעיקר לשמר זאת לאורך זמן עלינו להפסיק להיות עסוקים ב"כמה קלוריות" אכלתי ברגע זה, או כמה "על כמה קלוריות נפלתי היום" ולהבין שאם נפלתי אני חייבת לקום וכמה שיותר מהר. אין, לדעתי, מי שירד במשקל ומצליח לשמור על משקלו לאורך זמן ללא נפילות. אני מאד לא אוהבת את המילה מאכלים אסורים שתמיד הכוונה בכך למאכלים עתירי קלוריות, ובמקום מילה זו אני מעדיפה " מאכלים פחות מומלצים." כי הרי אין אסור ומותר. יש מומלץ או פחות מומלץ, יש בריא או פחות בריא, ואז, כאשר המאכל כבר לא אסור ואני יכולה לבחור, אני עושה שיקול לעצמי אם כדאי או לא כדאי לי לאכלו.

מה שבטוח – כאשר אין הרבה פיתויים בבית – נופלים הרבה פחות. אנחנו מספיק עצלנים ואם לא יהיו בבית מאכלים עתירי קלוריות ומפתים, ברוב המקרים אתעצל להיכנס לרכב ולנסוע לקנות לעצמי! אולי פעם או פעמיים אעשה זאת אך ברוב המקרים , בעיקר בערב כשקר בחוץ, אוותר על כך. וזה רווח נקי מבחינתי. כי הרי רובנו מגיעים לערב מאד עייפים. אין כוח לכלום ו"מגיע לי", אך כשאין משהו אני אולי אלך לישון ואבין שמגיע לי לנוח! מגיע לי להרגיש טוב עם עצמי! ולא מגיע לי מאכל עתירי קלוריות שיעשה לי רע לאחר אכילתו!.

אין כל רע בנפילה. יש רק רע בהתנהגות שלאחריה. כי אם נפלתי על משהו קטן ומיד הקמתי – לא קרה כלום. מתוך אותו מאכל שפיתה אותי אכלתי מעט יותר קלוריות. אך ה"אסון" מתחיל בעקבות ההמשך או המחשבה המוטעית – אם בר נפלתי אז הלך השבוע. כי בשבוע כזה ש"הלך" יש לי הזדמנות לאכול עוד המון קלוריות, כי השבוע כבר אין טעם לשמור…..

פורסם בקטגוריה כללי | להגיב

אודות

רק מי שחווה ונאבק בעצמו, מבין ויודע במה מדובר!

before1

לפני

אני רותי ברקן ממושב אביחיל, נשואה, אם ל-3 בנים וסבתא ל– 3 נכדים. כל בני ביתי, כולל הנכדים שותפים לשינוי שעברתי ונהנים ממנו. אני מקווה לשתף גם אתכם.
לאחר נישואי עליתי במשקל. בכל שנה עליתי כ–1 ק”ג בערך, כך שבחלוף 25 שנות נישואין מצאתי את עצמי עם עודף משקל של 25 ק”ג!!! הגעתי להחלטה שעלי לעשות מעשה! לרזות! השקעתי בכך מאמצים רבים, שאכן נשאו פרי. הצלחתי לרדת במשקל כ–20 ק”, וחשוב מכך – הצלחתי ואני עדין מצליחה לשמור על ההישג במשך יותר מ– 20 שנה.
את הניסיון הרב, שרכשתי במהלך תקופה זו, החלטתי להעביר הלאה לאנשים שנמצאים במצב, בו הייתי אני, כי רק מי שחווה עודף משקל ונאבק בו בעצמו, מבין ויודע במה מדובר!

after1-172x300

אחרי

במקור, אני מורה במקצועי, ובנוסף לכך למדתי הנחיית קבוצות לדיאטנים ב”אוניברסיטת תל-אביב”, תזונה נכונה ב”מכון וולקני”, תזונה ופעילות גופנית ב”עמותת אמריקה-ישראל” ואני מתמחה בגמילה מהתמכרויות. אני עוסקת בתחום זה 20 שנה, במהלכם הקמתי עסק שנקרא “די@כיף”, ואשר כשמו כן הוא – דיאטה בכיף!

כפי שאתם מבינים, אני באה מ”בפנים”. עד היום אני מתמודדת כדי לשמור על ההישג שלי, ועל-כן קל לי להבין אתכם, את הקשיים ואת האתגרים. אני רוצה ומקווה לחלוק עמכם את כל החוויות שעברתי בעקבות “תיקון” זה. אני מאמינה שלהיות שמן זו לא גזירת גורל. אני מאמינה כי לעשות שינוי זוהי החלטה קשה, אך שכרה בצידה, ואני מאמינה שזה כדאי!!!

את הדברים הללו אני מעבירה לכם באמונה מלאה בכוחנו וביכולותינו, כי רק אנחנו מסוגלים לעשות את השינוי. אני מאמינה ובטוחה שבעזרת המון אהבה ועידוד אוכל ללמד כל אדם לעשות זאת למען עצמו ומתוך אהבת עצמו!

במהלך עבודתנו המשותפת נעסוק בשינוי בהתייחסות שלנו לאוכל. זהו למעשה שינוי בחשיבה:
במקום לחיות כדי לאכול, וכך לוותר על איכות חיינו, נאכל כדי לחיות, והרווח יהיה כולו שלנו!

העבודה שלי משלבת גם לימוד בישול בריא – עצות קטנות וגדולות לבישול בריא, טעים ולא פחות חשוב – דל קלוריות. בישול בריא הוא דל סוכר, דל שומן ודל כולסטרול. אך מלא טעם!!! אל דאגה! אני אעזור לכם ללמוד ולהיווכח, כי בישול בריא יכול להיות טעים ומספק.
אז שיהיה בהצלחה!!!

בתקווה לעבודה משותפת בכיף
רותי ברקן די@כיף

פורסם בקטגוריה כללי | להגיב

דיאטה בקבוצות הרזייה

זאת , לדעתי, הבחירה הנכונה והנבונה ביותר. ברוב המקרים מדובר באכילה מאד מאוזנת, וזו דיאטה שמובילה אנשים לשינוי בהרגלי חיים, וזאת בכדי להפוך את צורת האכילה למשהו קבוע, שניתן לשמרו ולחיות עמו בנוחות לאורך שנים – לכל החיים. קבוצות הרזיה אילו עוזרות לאנשים להיות מודעים למה שהם מכניסים לפיהם. ללמוד להסתפק בקצת פחות כדי שאפשר יהיה ליהנות מבגדים אהובים יותר, מהרגשה נעימה יותר ולחיות חיים בריאים יותר.

את קבוצת ההרזיה מנהלים בדרך כלל אנשים שעברו את התהליך על בשרם ועל כן הם אמינים, הם בעצם "מדברים מהבטן" של כל המשתתפים.. כאשר משתתף בקבוצת ההרזיה מביע קושי מסוים, מה שהוא מבקש בעצם זו אמפטיה, הבנה וקבלה. היות שבבית, ברוב המקרים, לא מבינים אותו, לועגים לו, או אפילו כועסים עליו. – מה שמוביל אותו לתסכול, להרגשת חוסר אונים, להרגשה שהוא אינו ככל האדם – שהוא חריג ו"דפוק." כאשר אנשים מדברים איתי, שעברתי את התהליך על בשרי, אני מרגישה אותם "בבטן", אני מבינה בדיוק על מה כל אחד מדבר ואני שעברתי ועדיין עוברת( כבר יותר מעשרים שנה), את אותו תהליך – כאשר אני מבינה אותו ומחבקת אותו זה נשמע, נראה ומרגיש אמיתי לגמרי, בלי טיפת ביקורת. בעצם, המנחים בקבוצות ההרזיה הם בדרך כלל דמות לחיקוי. – "אם היא יכולה אז גם אני יכול!"

אני אמנם לא מכירה את כל קבוצות ההרזיה הקיימות, אך נראה לי שרובן עוסקות בדיאטה בריאה ומאוזנת. הן מגוונות, נותנת אפשרות בחירה איית, דואגת לא ליצור מחסורים וחסכים. כל חברי קבוצת ההרזיה הם "אחים לצרה" והרי כלל ידוע הוא שצרת רבים היא נחמת טיפשים אך היא בכל זאת חצי נחמה והיחידה שיש לנו. – נכון! אנחנו סובלים איננו יכולים לאכול כל מה שאנו רוצים ובכמות שאנו רוצים, אך לעומת זאת אנו מרוויחים המון מחמאות, הערכה רבה ובעקבותיה בטחון עצמי, הרגשה טובה, בגדים יפים, בריאות טובה, אפשרות לנוע בקלות, ברוב המקרים גם חוסכים בתרופות.
בקבוצת ההרזיה יושבים אנשים שמדברים באותה שפה. כל אחד בקבוצה מבין עד כמה קשה לוותר, עד כמה קשה להתמודד, וכל אחד עוזר ותומך בחברים שבקבוצה.

אלו בעצם דיאטות "סופרות קלוריות" בעקיפין אך בפועל סופרים אבות מזון להן זקוק הגוף לתפקודו התקין.
בדי@כיף בנוסף לתפריטים שמקבלים, ניתנת אפשרות, לכל אחד ואחת, לבניית תפריט עצמי , אישי. לכל אחד לפי העדפותיו וזאת היות שאני עובדת בקבוצות קטנות, עם יחס מאד אישי, תומך ואוהד. ניתן לדבר איתי בכול עת, ניתן ליצור גם קשר במייל וגם בפורום,ובכך מושגת בעצם תמיכה בעת הצורך ולאורך כל השבוע. גם כל חברי קבוצת ההרזיה עוזרים ותומכים בשמחה!

פורסם בקטגוריה כללי | להגיב

פרמידת המזון החדשה

משרד הבריאות האמריקאי הציג ב- 17.04.2005 את “פירמידת המזון החדשה”,
המתבססת על המלצות תזונתיות חדשות.

הפירמידה מורכבת מפסים צבעוניים המייצגים את כל קבוצות המזון. כל צבע
מייצג קבוצת מזון אחרת. המסר הוא שאנו זקוקים לכל אבות המזון (קבוצת המזון) כדי לשמורעל בריאותנו.

כל פס צבעוני תופס את מקומו של החלק היחסי של אותה קבוצה, שהוא מייצג, בתזונה שלנו:

הצבע הכתום מייצג את קבוצת הדגנים. זהו הפס העבה ביותר. מומלץ לצרוך
“דגנים מלאים” כמו, שיבולת שועל, אורז מלא, בורגול וכו’.

הצבע הירוק מייצג את קבוצת הירקות. מומלץ לאכול ירקות בכל הצבעים.

הצבע האדום מייצג את קבוצת הפירות. מומלץ לגוון בצריכת פירות.

הצבע הצהוב מייצג את קבוצת השומנים. זהו, כמובן, הפס הדק ביותר. מומלץ
לצרוך את רוב השומנים מן הצומח ולהפחית צריכת שומנים מוצקים כמו מרגרינה וחמאה.

הצבע הכחול מייצג את קבוצת החלב. מומלץ לבחור במוצרי חלב דלים בשומן.

הצבע הסגול מייצג את קבוצת הבשר והקטניות. קבוצה זו כוללת גם דגים, ביצים ואגוזים.

יש לבחור בנתחים רזים או דלים בשומן, שאותם מומלץ לבשל, לאפות או לצלות בגריל.

לגבי דגים, יש להעדיף את אלה שעשירים בחומצות שומן מסוג אומגה-3, כמו
סלמון והרינג.

בבסיס הפירמידה הפסים רחבים יותר, והדבר מדגיש, שבתוך כל קבוצה יש מזונות
בריאים יותר, ואותם מומלץ, כמובן, לצרוך יותר.

המדרגות בצד הפירמידה הינן תזכורת לחשיבותה של פעילות גופנית.

לראשונה מודגש, כי פעילות גופנית קשורה קשר הדוק ביותר לאכילה בריאה
ולשיפור אורח-חיים.

המוטו המלווה את הפירמידה הוא – הדרגתיות. גם צעדים קטנים והדרגתיים
יביאו לשיפור בסגנון החיים ומכאן – לבריאות טובה יותר.

פורסם בקטגוריה כללי | להגיב

תכנית ההרזיה שלי

תכנית ההרזיה שלי בדי@כיף!

באחד העיתונים מצאתי סיפור מרגש, על בחורה, שהייתה מאד שמנה, וירדה בשקל כשישים ק"ג. מצאו חן בעיניי מספר דברים שאמרה. היא סיפרה על הסודות שלה להצלחה בתכנית ההרזיה שלה והרי זו ממש התכנית שלנו – תכנית ההרזיה אותה אני, בדי@כיף, מובילה. היא מספרת שהרכיבה לעצמה תכנית הרזיה הכוללת אכילה שפויה, המורכבת משלוש ארוחות גדולות – ארוחת בוקר, ארוחת צהרים וארוחת ערב. ובנוסף, כדי לא להגיע לרעב מוטרף, המטרף את כל החושים, "ועוזר" לנו לאבד שליטה, ובנוסף עוד שלוש ארוחות ביניים קטנות. מוכר. – לא? התפריט חייב להיות מאוזן,המספק את כול אבות המזון לגוף. תפריט המשאיר אותנו בריאים,שבעים, ללא חסרים גדולים. תפריט המאפשר לנו לבחור!

ובנוסף היא לקחה על עצמה, בהתחייבות כלפי עצמה, מספר החלטות גדולות וחשובות.
הדברים שהפכו בעיניה כ – "ייהרג ובל יעבור היו ". למרות שהיו ויהיו נקודות שבירה, שום דבר לא יגרום לה לפנות למקרר!!!.
היא החליטה שהיא צועדת ברגל לכל מקום שהוא פחות מארבע תחנות אוטובוס.

החלטה נוספת הייתה שיש לה מלתחה חדשה עם ג'ינס "אמיתי" במידה נורמאלית וחולצות בגזרות צמודות ומחמיאות, היא לא תרשה לעצמה לחזור למלתחה הקודמת. את המלתחה הקודמת, עם הגומי "והאוהלים" יש למסור. יש להעביר לנזקקים או בני משפחה שמנים. כי אנחנו לא חוזרים לשם בשום מצב!היא גם טוענת שנשים אמורות "לסבול" בשביל גברים, אבל היא הרוויחה מזה בגדול. היום היא כבר יודעת שהיא הרוויחה את החיים שלה.
והכי חשוב בעיני, רותי, זה שהיא התאהבה בעצמה! י כאשר אנו לומדים לאהוב את עצמנו אנו נעשים סלחניים כלפי עצמנו, אנו נוטים לחבק ולתמוך בעצמנו, אנו גם מבינים שמגיע לנו להיראות טוב ולהרגיש טוב. ולשם כך אנו מוכנים להשקיע !!!

זו התכנית שאני מובילה בקבוצות התמיכה שלי. אינה תכנית הרזיה מקוצרת. אין תכנית הרזיה אינסטנט. רק תכנית אשר מכילה את כול המרכיבים החשובים הכתובים כאן היא תכנית הרזיה שפויה שמובילה לאפשרות לשמור על המשקל לאורך זמן.

פורסם בקטגוריה כללי | להגיב

מה אפשר לומר על די@כיף

די@כיף הוקם בשנת 2000 מתוך שליחות, כדי לעזור לאנשים בעלי עודף משקל לחיות טוב יותר, בהרגשה נעימה יותר, בבריאות טובה יותר !

שמתי לי כמטרה לעזור לאנשים

ללמד אנשים

לדאוג לבריאותנו

לאכול בכיף

להיראות יפה

ולהרגיש נפלא!!!

וזאת מתוך ידיעה ותחושה שהכול נתון בידינו!!! – אנחנו נכונים להקדיש את המשאבים הנחוצים – לקבלה ולמתן תמיכה ולביצוע כל שיידרש להגשמת מטרה זו!!!

הרבה אנשים טוענים – מגיע לי! וזה נכון. מגיע לי להרגיש טוב. מגיע לי להיראות טוב. מגיע לי ללבוש כול מה שאני אוהבת. מגיע לי לטייל היכן שאני אוהבת. נכון. מגיע לי לאכול טעים. אך האם כדאי להפסיד כל כך הרבה דברים בגלל האוכל?.

בדי@כיף אני מלמדת לאכול מאד טעים. אני מביאה לקבוצות אוכל טעים ודל קלוריות לטעימות.
ליצירת קשר, לחצו כאן או התקשרו לטלפון 050-2219922

פורסם בקטגוריה כללי | להגיב