ירידה במשקל בגיל מבוגר

כמה נחמד – זה לא הגיל זה התרגיל!!!

שוב עולה לכותרות חשיבותה הרבה של הפעילות הגופנית. לקוח ממאמר שכתב מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע”ש ריבשטיין בווינגייט.

בכדי לרדת במשקל ובעיקר בכדי לשמור על המשקל החדש עלינו להתחיל בשינוי אורח החיים ובהוספת פעילות גופנית. קשה מאד לשמור לאורך זמן על ירידה במשקל ובלתי אפשרי לשמור על המשקל החדש ללא פעילות גופנית. ואני שומעת רבות, (ואסור לי לשכוח זאת גם אני הייתי כזאת) מאנשים מבוגרים, שהם מנסים להשתמש בתירוץ של הגיל בכדי לחסוך מהם מעט זיעה. הם טוענים שלהם זה כבר לא יעזור, שהם אחרו כבר את הרכבת. והכי מצחיק זה שהם יושבים על הכסא ומנסים להסביר לילדיהם ולנכדיהם כמה חשובה היא הפעילות הגופנית. על כן כל כך שמחתי לקרוא את המאמר העוסק בכושר הגופני בגיל המבוגר.

רוב האוכלוסייה נאחזת בכוח בתירוץ של ירידת הכושר הגופני שלנו בעקבות הגיל. ( כל מי ששומע שאני התחלתי לרוץ בגיל 64 ולמדתי לשחות באותו הגיל ואני הפכתי “פריקית” של שחיה וריצה מודיע לי שבגילנו כבר אסור לרוץ, אסור לעשות תריאטלונים, אם ארוץ אפגע בברכיים שלי… ועוד סיפורים כאלו). אני רק יוצאת מהבית ומיד מישהו יעיר לי משהו כמו – לאן את רצה? – לאן את ממהרת?. ותמיד קיים חכמולוג ששואל – את רוצה להיות צעירה? את חושבת שכך לא תמותי בכלל? או שטויות מהסוג הזה . לך תסביר להם שאני סתם ניהנת ועוד שומרת על הבריאות!!!

וזו הסיבה ששמחתי לקרוא את המאמר. אמנם אני מוכיחה זאת לעצמי בכול יום מחדש שזו האמת אך חיזוקים כאילו תמיד מועילים.

ומה נכתב באותו מאמר? שליקויים בריאותיים ופגיעה ביכולת התפקוד הגופנית בגילאי 50-40, אינם תוצאה של הגיל אלא של בחירה בהרגלי חיים גרועים והימנעות מעיסוק בפעילות גופנית – כך עולה ממחקר שבדק 600,000 תוצאות של רצי מרתון ושל רצי חצי מרתון.
תחקרו את הרצים בנוגע להרגלי החיים שלהם ובנוגע למצבם הבריאותי. בחרו בסוג ספורט זה היות שריצת מרתון מתאימה במיוחד לצרכי מחקר היות שאי אפשר לעשותה ללא אימוני כושר רבים לפניה. וזה מחייב סדר יום המותאם לתכנית אימונים.ומה שהתברר זה שרבים מהרצים המבוגרים, גילאי 65 עד 69 היו מהירים יותר מהצעירים גילאי 20 עד 54. ביניהם היו גם רבים שהחלו להתאמן רק בגיל המבוגר וגם זה לא הפריע להם ל”נצח” את הצעירים.

הסתבר שהכול תלוי באורח החיים, בעישון ובכלכלה שלנו, בהשמנה וכד’. המפליא הוא שאנשים מבוגרים לא צריכים להתאמץ יותר בכדי לשמור על כושרם. רק להתמיד!!!

הירידה ביכולות הביצוע בגילאי הביניים לא קשורה כלל לגיל או לתהליכים ביולוגיים אלא להרגלי חיים גרועים וישיבה מרובה. (הרי עוד מספר מאות שנים תתנוונה הרגלים כי לא יהיה להן שימוש.) . ההשתתפות ההולכת וגדלה של רצים מבוגרים במרוצי המרתון השונים ברחבי העולם היא ההוכחה לכך שבאמצעות אימון נכון, ניתן לשמר ולשפר יכולות פיזיולוגיות גם בגיל המתקדם. נכון שיש ירידה מזערית ביכולת הגופנית אך רק אחרי גיל 54.

אנשים מבוגרים שעוסקים בספורט, זוכים ל-4 שנות חיים נוספות בהשוואה לממוצע באוכלוסייה. בנוסף, הם נראים צעירים הרבה יותר מבני גילם האחרים, הם גם שמחים הרבה יותר. יכולת התפקוד ויכולת התנועה שלהם טובים בהרבה.

מעלה נוספת אך היא שייכת רק לאלו המתחרים בגילאים המבוגרים יותר – הם תמיד עולים על הפודיום לקבל מדליות היות שלא רבים לדאבוני, הרבה מתחרים. אודה ולא אבוש – זה מאד מחמיא לעלות ולקבל מדליות בכול תחרות!!!

רק השבוע השתתפתי במרוץ. פעם ראשונה בחיי, בגיל שישים וחמש פלוס, התחריתי וקבלתי מדליה! איזה כיף – גם זכיתי בחיים טובים ושמחים יותר וגם עליתי על הפודיום ולא דברנו עוד על הערצת כול בני משפחתי – כולל הנכדים.

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.